בין הבחירות לקואליציה (ג): גאולה כהן מתבכיינת, ובצדק – אבל ...

חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן מתבכיינת על הירידה באיכותם של חברי הכנסת, מבחירות לבחירות, מכנסת לכנסת.

היא צודקת: חברי כנסת איכותיים כמו גאולה כהן (בימין) או אורי אבנרי (בשמאל) כבר כמעט לא מוצאים בימינו – אם בכלל.

אבל היא לא מגלה לנו מי הרחיק את הגאולה מהעולם: היא עצמה!

גאולה כהן הייתה בעלת ערכים, והייתה נאמנה להם. כאשר הליכוד, בראשותו של מנחם בגין, חדל להיות נאמן לארץ ישראל השלמה, היא עזבה את חיקה החם של מפלגתה, וחברה אל נאמן אחר – הפרופ' יובל נאמן – להקמתה של מפלגת התחייה.

עד כאן שום כלב לא נשך אדם, ושום אדם לא נשך כלב, אבל כאשר מפלגתה קיבלה כמעט חמישה מנדטים בבחירות לכנסת, השתן עלה לה לראש, ופעמי הגאולה נדמו.

חברת הכנסת כהן סברה כי העלאת אחוז החסימה תבריח את קהל-היעד שלה מרסיסי-הימין היישר אל חיקה החמים, והיא תזכה לשבעה, שמונה או תשעה כסאות בכנסת. כדי לממש את הרעיון היא יזמה – והצליחה להעביר – תיקון לחוק, המעלה את רף החסימה מאחוז אחד לאחוז; וחצי.

ההמשך ידוע: בבחירות שלאחר מכן ירדה התחייה אל מתחת רף האחוז-וחצי, והגאולה-לעולם ירדה לעולמים מהמפה הפוליטית בישראל.

חשוב לזכור: גאולה כהן הייתה היחידה שנפגעה מהתיקון אשר יזמה היא עצמה, משום שכל המפלגות האחרות קיבלו פחות מאחוז אחד מהקולות (כך שהן לא היו עוברות גם אלמלא התיקון), או יותר מאחוז וחצי (כך שגם התיקון לא פגע בהן).

ועל כך אמרינן חופר גומץ בו ייפול.

כמובן שאחרי הגאולה באה הישועה, בדמות העלאת החסימה ל-2 אחוזים, וחסרי-הבושה מדברים בקול רם גם על חסימה של חמישה אחוזים.

__________

בין הבחירות לקואליציה (א): על חוסר האחריות של ציפי לבני וביבי נתניהו – כלפי עצמם, וכלפי מפלגותיהם-הם

בין הבחירות לקואליציה (ב): אגדת-ההבל על ה"סחטנות" של המפלגות הקטנות

בין הבחירות לקואליציה (ג): גאולה כהן מתבכיינת, ובצדק – אבל ... (אתה נמצא כאן)

בין הבחירות לקואליציה (ד): סיעות-היחיד – פלפל הדמוקרטיה

בין הבחירות לקואליציה (ה): על ה"רזולוציה" של "רצון הבוחר"

בין הבחירות לקואליציה (ו): על הדרישה האופנתית ל"שינוי שיטת המימשל"