1.      הכל מבינים כי רב הנסתר על הגלוי, אך מעטים יודעים כי המציאות עולה על כל דימיון, ובודדים יודעים עד כמה שלטון מסתיר אמיתות (וכמה שלדים מצויים בארונו), ואין מדובר רק בשלטון דיקטטורי אלא גם בשלטון המציג עצמו כדמוקרטי.

אצל אנשי שררה וכח – הסתרת האמת הינה מוטיב מרכזי בפעולתם, שכן – האמת הינה כח אדיר, ואם נשווה אותה לכוחות בטבע, היא מכה כמו ברק, שאחריו הרעם ואחריו סופה.

אני ער לכך כי השלטון אינו אמור ליידע את הציבור בכל דבר, שכן לא כל אמת נחוצה לחיי היום-יום, ולעיתים גילוייה – עלול ליצור חרדה ופאניקה.

לעיתים – אין דיי בידיעת כל האמת וכדי להבין יש לצלול לים של עובדות, לקשור ביניהן ולהסיק את המסקנות הנכונות; רוב הציבור אינו מסוגל לכך (וגם אינו רוצה לעשות, אלא סומך על מנהיגיו שיעשו עבורו את הסינתזה הנדרשת).

לדוגמא: אפשרות לפריצת מלחמה עקב ידיעות מודיעיניות, אך אלו טרם עובדו למסקנה סופית; אסטרואיד שעושה דרכו לכדור הארץ, אך עדיין במרחק של שנות אור, ומדענים עושים כדי למנוע התנגשות.

או – התגלות של יצור מעולם אחר, ובפרט אם מתברר כי האורח מחזיק בטכנולוגיה שאינה ידועה לנו, וזו עלולה להשמיד את האנושות במחי יד!

אולם, כאשר שלטון משקר לעמו בנושאים קיומיים והשקר לא נועד למנוע פאניקה, אלא כדי לאפשר לשלטון להשאר על כסאו; או כאשר השקר נועד להסתיר – גזל, הונאה, שחיתות; אזי זהו מסלול שיוביל לקריסתו.

בימי הביניים, סופו של שלטון כזה, היה נמשך עשרות שנים ולעיתים מאות; גילוי הדפוס ועיתונים קיצר את הסוף ל-10-20 שנה; המצאת הרדיו ואח”כ הטלביזיה, הפכו את המידע לזמין והרסני (כל עוד כל המידע זרם לציבור; אך הוכח כי החיבור בין הון לשלטון, יצר  שת”פ בין בעלים של כלי התקשורת ובין השלטון, וזה גרם לסינון מידע והזרמת דיס-אינפורמציה).

הפיכת האינטרנט מרשת בין מדענים (כזו הייתה בתחילה) לאמצעי קשר חוצה גבולות ויבשות, שאינו ניתן לפיקוח, יצרה מצב שבו כל המידע מצוי על הריצפה וכל שצריך זה להתכופף ולהרימו.

2.      מפא”י איבדה את השלטון מספר שנים לאחר כניסת מכשירי הטלביזיה לביתו של הפרט, והמראות של מלחמת יום-כיפור היו קטליזאטור לנפילה.

פתיחת השמיים התקשורתיים לערוצי רדיו וטלביזיה נוספים הביאה להפסקת השלטון של הליכוד (1992 – נפילת יצחק שמיר); אולם השלטון בארץ למד לנצל את פתיחת השמיים, בדרך של מתן רישיון מפעיל (קרי: תהיה לצידנו – תקבל את “ברכתנו”, תהיה נגדנו – ניקח את “סחורתנו”); ואז, מצאנו עצמנו עם אוליגרכים שמטרתם לעשות כסף וגם ממידע! ואיך עושים: לא באמצעות הפצת מידע, אלא נהפוך הוא – לעיתים בדרך של הסתרתו, או חשיפה חלקית אשר גרועה משקר!

למעשה, גם השלטון בישוב היהודי לפני הקמת המדינה, עשה דרכו באמצעות מניפולציות קומוניסטיות ושימוש בכח, וכך השתלט על כל מוקדי הכח בישוב.

ב”ג וחבריו לא רצו לסלק את הבריטים, אלא רק לשלוט בישוב תחת מטרייה של בריטניה הגדולה; לכן – שתקו ולא עשו דבר כדי להציל את יהדות אירופה בזמן השואה (ועל כך יכתב מאמר נפרד); מנעו מהאצ”ל להלחם בבריטים ואת גיבורי ישראל דאז – הסגירו לבולשת הבריטית.

עד השנים 48-47, לא דאגו להקים כח לוחם, ואלמלא הצהרת האצ”ל כי יכריז הקמת מדינה יהודית, מפא”י – לא הייתה עושה זאת (ערב יציאת הבריטים, כל הנהגת הסוכנות היהודית הייתה נגד הקמת המדינה; רק ב”ג – בחושיו החדים, הבין כי אם הוא לא יעשה זאת, הוא יפסיד את השליטה והשלטון לידי האצ”ל).

ישנן דוגמאות רבות ועדכניות לשקרים אשר ממשלות – דאגו להפיץ, והדוגמא הכי קונקרטית דהיום: “חוזקו של המשק הישראלי, בעת קריסת הבורסות בעולם”.

זהו כזב ומצג שווא; והתרגיל שתשובה ניסה לעשות באג”ח של חב’ דלק נדל”ן, רק מלמד עד כמה השקר גדול (ביקש לרכוש מהציבור את האג”ח תמורת 65% מערכם).

3.      במאמר זה, אתמקד רק באירוע הידוע בשם: “רצח יצחק רבין”; בכוונתי להציג את הגירסה “השלטונית” ומאידך את העובדות (שכולן אמת לאמיתה!).

א.      הגרסה הרשמית:   ועדת השופט שמגר בדקה ומצאה כשלים באבטחה אשר גרמו לרציחת רבין בעת כניסתו לרכבו.

העובדות: ועדת שמגר לא מונתה לחקור את הרצח, אלא רק סידורי האבטחה שהיו בעצרת ביום 4.11.95; ולכן עמיר לא זומן להעיד בפני ועדה זו!!

ומי כתב את כתב המנדט לועדה זו? שמעון פרס בתוקף תפקידו כראש הממשלה בפועל, מייד לאחר הרצחו!

מדוע המנדט לא כלל חקירת רצח, אולי שמעון פרס ישיב כעת?

ב.      הגירסה הרשמית: יגאל עמיר ירה את כדורי המוות.

העובדות: אנשי השב”כ אשר אבטחו את רבין, הם שצעקו “סרק סרק” בעת שעמיר ירה; ומדוע הם צעקו כך?, צריך להיות אידיוט מושלם או פתי להחריד, כדי לטעון כי סתם כך!

בבדיקה באליסטית שנעשתה ע”י המשטרה, לא נמצאו על ידיו של עמיר סימני פיח, המעידים כי ירה כדורים אמיתיים.

בחקירה ראשונה של עמיר במשטרה (זמן קצר לאחר הרצח) הוא אמר כי נפלה טעות, שכן הירי היה “תרגיל”, רבין לא נפגע ועוד מעט יבואו לשחררו.

בסמוך לשעה 10:00 בליל הרצח, הוקרן ראיון בשידור חי בערוץ הראשון, ובו אשה שאמרה כי ראתה כי רבין נכנס בעצמו לתוך רכבו.

ג.       הגירסה הרשמית: יצחק רבין נרצח בשעה 21:32 בעקבות הירי של עמיר.

העובדות: רבין הובא לבי”ח איכילוב 22 דקות לאחר הירי של עמיר; רופאי מח’ המיון לא ידעו כי רבין בדרך אליהם, וכאשר הוכנס למיון, הם לא ידעו במי מדובר.

ד.      הגירסה הרשמית: בגופו של רבין אובחנו 2 קליעים בגבו.

העובדות: שר הבריאות דאז, פרופ’ לרפואה אפרים סנה, יצא אל כלי התקשורת שהתגודדו בחצר בי”ח איכילוב, בשעה 23:00, ואמר כי בגופו של רבין נמצאו 3 כניסות של קליעים: אחת בחזה ושניים בגב (ומה טענת אפרים סנה – כיום?: זו האמת הבליסטית, אך יש גם אמת פוליטית; קרי: הימין רצח ואל תבלבלו את העם עם העובדות).

ה.     הגירסה הרשמית: יגאל עמיר הודה בביהמ”ש בירי, ולכן אין צורך לחקור דבר.

העובדות: במהלך הדיונים בביהמ”ש המחוזי בת”א, עמיר ניסה להציג גרסה אחרת (ולא בכדי צעק לעיתונאים: אתם עוד תראו מה האמת), אולם ביהמ”ש סירב להתיר הבאת ראיות רפואיות הסותרות את דו”ח הפתולוג יהודה היס. האחרון הציג לביהמ”ש דו”ח נתיחת מוות, שבו נמצאו רק שני קליעים בגבו של רבין; דו”ח זה סתר את דברי פרופ’ סנה, ואת דו”ח הרופאים אשר ניתחו את רבין.

עובדות: התגלה צילום רנטגן אחר המעיד על כניסת קליע נוסף בחזה.

הפיזיקאי נתן גפן, עתר לבג”צ, כדי לקבל כל התיעוד הרפואי שנעשה בחדר המיון של בי”ח איכילוב בעת הבאת רבין, וכן תיעוד דו”חות הרופאים אשר ניתחו את רבין.

משרד הבריאות סרב לכך, ופרקליטות המדינה טענה ל”צנעת הפרט”!

קרי – ר”מ נרצח, הציבור רוצה לדעת את כל העובדות, אך “מאד חשוב” שתשמר צנעת המת! הכיצד הצגת צילום רנטגן פוגעת בצנעת המת? ומדוע ילדיו של רבין שותקים ולא דורשים שחרור כל התיעוד הרפואי?

ו.        הגירסה הרשמית: הסתה של הימין הובילה את יגאל עמיר לבצע את הרצח.

העובדות: סוכן שב”כ (אבישי רביב, שהתפרסם בכינוי “שמפנייה”) הוא שיזם ארגון מזויף בשם “אייל”, שהוצג בתקשורת כמחתרת ימנית.

ומי היה חבר בארגון “אייל” – יגאל עמיר!!

הצילומים שהופצו בירושלים, ובהם נראה רבין במדי S.S. נעשו ע”י אבישי רביב.

מספר דקות לאחר הירי של עמיר, רביב שלח הודעות ביפר לעיתונאים בהם נכתב: “בפעם הבאה נצליח”. קרי – רביב ידע כי הירי היה “תרגיל” וכי רבין כלל לא נפגע!

כיצד רביב ידע זאת? עשו 1+1!

– מנהל הערוץ ה-1 דאז, מוטי קירשנבאום, הודה כי כתבה ב”יומן” (ביום ו’) על ארגון “אייל”, שנעשתה ע”י איתן אורן, הייתה מבויימת!

– ראש השב”כ לאחר הרצח, עמי איילון, הודה לפני כשנה, כי האישום נ’ מרגלית הר-שפי (כי ידעה על הרצח “המתוכנן” עקב היכרותה עם עמיר), היה ללא בסיס משפטי (קרי – כוזב).

4.      ניתוח קצר וחלקי של העובדות הללו:

א.      יצחק רבין לא נרצח בעת כניסתו לרכבו.

ב.      אין הסבר מדוע רבין הובא לבי”ח איכילוב 22 דקות לאחר הירי של עמיר, כאשר המרחק מהככר ועד לביה”ח, הנו 1 ק”מ!!!

ג.       גם לי אוסוולד הודה בזמנו כי רצח את הנשיא ג’ון קנדי, אך מדוע הוא נרצח יומיים אח”כ? וכיצד מערכת הביטחון בארה”ב איפשרה לרוצח של אוסוולד (ג’ק רובי) להמצא במנהרה שהובילה מבית המעצר לביהמ”ש?

ד.      רצח קנדי נחקר ע”י ועדה בראשות נשיא ביהמ”ש העליון דאז ארל וורן, אך אח”כ התגלה כי בראשו ובגבו של קנדי, התגלו פצעי כניסה של קליעים, שלא יכלו להירות מחלון בניין הספרייה, שממנו ירה לי אוסוולד.

(בערוץ History, הוקרן לפני שנה ריאיון עם רופא בי”ח בבתסדה שליד וושינגטון – שלכאן הוטס קנדי לאחר הירי – והלה אמר כך: ” אני בן 82, ואיני פוחד יותר; בגופו של קנדי ראיתי פצעי כניסה מעבר לאלו שהוצגו לועדת וורן).

ה.     אף גוף פורמלי לא חקר את רצח רבין, וזהו פרדוכס בלתי ניתן להבנה!

ו.        מס’ שנים לאחר הרצח, אזרחים מודאגים הקימו ועדת חקירה פרטית שנקראה: הועדה הציבורית לחקר רצח יצחק רבין (אדיר זיק ז”ל, רו”ח יעקב ורקר, פרופ’ אריה זריצקי, פרופ’ הלל וייס ואח’).

ז.       מידי שנה, חברי הועדה הנ”ל (שאליהם חברו נוספים), קיימו כנסים פומביים שבהם הציגו את העובדות הללו, אך כלי התקשורת נמנעו מלדווח על כך, ולכן רוב הציבור לא ידע דבר על העובדות דלעיל.

השנה, חברי הועדה בראשות פרופ’ זריצקי, שכרו אולם והציבור הוזמן; אך ראה פלא: יומיים לפני הכנוס, הנהלת האולם (כפר רזיאל בהרצליה) חזרה בה מהשכרתו, ובימ”ש השלום בהרצליה סירב להושיט יד!

חברי הועדה החליטו לקיים את הכנס – ברחוב; כאן, המתינו להם שוטרי יס”מ, מלווים ב-4 ניידות; לקחו מפרופ’ זריצקי את המחשב הנייד (ובו המצגת שתכנן להציג) והורו לקהל להתפזר, כי מדובר בהפגנה לא חוקית.

ח.     רק במדינה דיקטטורית, השלטון מעז כך לנהוג, ונציגי השלטון קוראים לעצמם שלטון דמוקרטי.

איפה יפי הנפש בשמאל? כל צריף עלוב ביו”ש מוצג כהתנחלות וכל התנגדות לצווי הרחקה “מינהליים” נ’ פעילי ימין – מוצגת כביזוי של החוק.

חקירת הרשעות של רוצחי דני כץ ז”ל, ע”י ערבים, “מחייבת” משפט חוזר; אך חקירת רצח של ר”מ – יוק! יש רוצח שהנו “איש ימין”, וזה העיקר והיתר אינו רלבנטי.

ט.      עם התנהלות כזו של השלטון, אין פלא שהוא מותקף ואין פלא כי חלק מהציבור מסרב להמשיך ולהכיר בלגיטימיות שלו.