שמחה ניר, עו"ד נ' מדינת ישראל: בקשת רשות לערער (י"ד): חוק יסוד: חופש העיסוק בין הפטיש (חוק הלשכה) לבין הסדן (סע' 17 לחסד"פ)

רע"פ 7491/08

בבית המשפט העליון בירושלים

המבקש: שמחה ניר, עו"ד, משעול גיל 1-ג', כפר סבא 44281,

טל' 050-7520000, פקס' 09-7424873

נ        ג        ד

המשיבה: מדינת ישראל

בקשת רשות לערער

על פסק-דינו של כב' ביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו מיום 22.6.2008 בתיק ע"פ 71506/07.

נימוקי הבקשה

לפרק הקודם

יד. חוק יסוד: חופש העיסוק בין הפטיש (חוק הלשכה) לבין הסדן (סע' 17 לחסד"פ)

1.              הנושא הזה הוא של פרק כ"ב ופרק כ"ו לסיכומי ההגנה בביהמ"ש קמא.

2.              חוק יסוד, כידוע, גובר על כל חוק רגיל, ואם אי-פעם תימצא סתירה בין חוק יסוד: חופש העיסוק לבין חוק הלשכה – חוק היסוד יגבר.

3.              מאידך, הוכח לא פעם כי סע' 17 לחסד"פ, המתנה את הפסקת הייצוג בקבלת רשות לכך מבית המשפט, גובר על חוק היסוד.

4.              כך, למשל, אם הלקוח מסרב לשלם לפרקליטו את שכר טירחתו, וזה האחרון מצא לעצמו עבודה אחרת – קלה, מעניינת ומכניסה יותר – בית המשפט יגיד לו זב"שך, ויחייב אותו להמשיך ולייצג את הלקוח.

5.              אם סע' 17 לחסד"פ גובר על חוק-היסוד, וחוק-היסוד גובר על חוק הלשכה – ממילא סע' 17 גובר על חוק הלשכה.

6.              וזה גם הגיוני: להבדיל מפקודת-התעבורה, בחוק הלשכה אין אפשרות לשלול רשיון מטעמי כושר מקצועי ירוד, וההשעייה על פיו היא רק מטעמי ענישה-פרופר: להכות בעבריין, ולהרתיע אותו ואת האחרים.

7.              מכאן שאם בית המשפט מעדיף את ניהולו התקין של המשפט (אינטרס ציבורי א') על שיקולי הענישה (אינטרס ציבורי ב') – זו זכותו וסמכותו, ושום בג"ץ לא יתערב בהחלטתו.

8.              בכל המקרים המיוחסים למבקש הוא המשיך בייצוג בו החל קודם לכן, ושום בית משפט לא שחררו.

9.              הועלתה בדיון הזה השאלה מדוע המבקש לא ביקש לשחררו מהייצוג, אבל זהו רעיון עיוועים, משום שלמבקש לא היה שם אינטרס לעשות כן. היה לו אינטרס לעמוד בחובותיו החוזיות ו/או המוסריות כלפי לקוחות-העבר שלו, גם אחרי שהוא "סגר את הבאסטה", ואפילו אם יהא זה לשם-שמיים בלבד, ולא למען בצע-הכסף.

ולא מן הנמנע הוא שגם הרצון – הלגיטימי – לשמור על הרעננות המקצועית יניע אדם לעבוד, מדי-פעם אפילו לשם שמיים בלבד.